כאשר מדברים על ביג דאטה מתכוונים לכמויות אדירות של מידע, המצויות לרוב ברשותו של ארגון מסוים. מטבע הדברים, ככל שפעילותו של הארגון יותר נרחבת ומקיפה, כך כמות המידע המצויה ברשותו עולה. בין היתר, המידע מגיע מהתקשורת הפנים ארגונית כגון תוכנות, מיילים ומערכות, וכן ממקורות מחוץ לארגון כגון האינטרנט ורשתות חברתיות. האתגר המשמעותי ביותר שמציב בפנינו הביג דאטה הוא כיצד להפוך את המידע מנטל שלא יודעים כיצד להתמודד עימו, לכדי משאב חיוני הנותן יתרון בתחומי הפעילות השונים של הארגון.
ביג דאטה: מידע שווה זהב
כיום נפוצה האמרה 'ידע הוא כוח'. ואכן, ארגונים המשכילים לעשות שימוש טוב במידע העצום העומד לרשותם, זוכים ביתרון על פני מתחרים. אבל בשביל להפוך את המידע לידע שמיש, צריך לעבור דרך ארוכה. למעשה, במרבית הארגונים עדיין לא קרובים לשימוש מיטבי במידע, שמגיע ממקורות שאינם בהכרח יציבים או אמינים, והוא הולך ומצטבר בכל עת. השאלה היא, כיצד הופכים ביג דאטה לזהב.
התשובה עוברת דרך מגוון רחב של פעולות. בין היתר, קיים צורך לאסוף את המידע המגיע מהערוצים השונים, לנתח את המידע המגיע בתצורות שונות, לבצע עליו סינון, לאחסן אותו בכלים מתאימים, לעבד, וכמובן גם להגיש את המידע המוכן אל מקבלי ההחלטות שיוכלו להוציא בקלות ובבירור את מסקנותיהם.
מטבע הדברים, מדובר בפעולות הגוזלות הרבה מאוד שעות, ואין פלא שמנהלים מתלוננים על קושי לשחות בתוך ים המידע. בדיוק מסיבה זו, ארגונים רבים במשק ובעיקר הגדולים שבהם, בוחרים בכלים מקדמים לזיהוי תבניות והוצאת משמעויות מתוך הנתונים. מדובר במערכות מורכבות ומתקדמות, הפועלות במהירות שאינה נופלת מקצב עדכון הנתונים על שרתי הארגון ובענן. הן יודעות לאגור את הנתונים, לתעדף ולסנן אותם, לנתחי ולעבד, ולהגיש על גבי דשבורד ברור את הנתונים הלעוסים כדי שניתן יהיה לקבל החלטות בצורה מהירה ושקולה. בין היתר, מערכות אלו כבר משולבות בארגוני הביטחון, בלוחמת הסייבר, בעולם האקדמיה והמחקר המדעי, וכן במגזר העסקי בדגש על הארגונים הגדולים.
יש לציין כי במערכות אלו מבוצעים כלים מגוונים, שאותם צריך להתאים לצרכים הספציפיים של הארגון. בין היתר, המערכות משלבות אלגוריתמים, בינה עסקית, בינה מלאכותית ועוד שורה של כלים היוצרים תשתיות לאיסוף ואחסון נתונים, לביצוע ניבויים על סמם היסטוריית מידע, וכדומה.
קרדיט לתמונות FREEPIK
